אמנות הפנג'ינג, או הגינון המיניאטורי, ידועה כחלק מתרבות סין מימי שושלת טנג (618-906).
בתקופה זו הקשר בין האדם לטבע היה חזק והושפע מתורת הזן.
הסינים מצאו בהרים עצים עתיקים ומרשימים שצמחו בגומחות סלע עם מעט אדמה ונותרו קטנים. הם לקחו אותם ושתלו בעציץ שקישט את הגן.
הסינים העבירו את עצי הבונסאי ואת הידע לגידול וטיפוח בונסאי מדור לדור.
ישנם כיום עצי בונסאי חיים בני למעלה מ-800 שנה !
לקראת סוף שושלת מינג (1644-1368) הביאו נזירים בודהיסטים את תרבות הבונסאי ליפן.
היפנים אימצו בהתלהבות את הבונסאי והעלו את רמתו האמנותית לגבהים חדשים.
היפנים גם פיתחו שיטות וטכניקות עיצוב המקובלות כיום ברחבי העולם.
השם בונ-סאי לקוח אף הוא מהשפה היפנית ופירושו: עץ או צמח במגש.
רק בראשית המאה העשרים החל הבונסאי לחדור מיפן לעולם המערבי.
בעקבות מלחמת העולם השנייה הוגברה נוכחות האמריקנים ביפן ובעקבותיה הוגברה חדירת הבונסאי ואימוצו כתחביב אמנותי בארה"ב.
רק בראשית שנות השבעים של המאה העשרים התפתח גידול הבונסאי בתנאי פנים הבית.
כיום הבונסאי מוכר בעולם כולו וקיימות אגודות חובבים ותערוכות מקצועיות רבות.
גם בישראל הבונסאי מוכר כבר עשרות שנים ובהדרגה זוכה למקום הראוי לו בתרבות ובאמנות הישראלית.
אנו בטוחים כי העצים הננסיים שפיתחנו ושתלנו בפארק מיני ישראל, הקמת משתלת הבונסאי הייחודית שלנו לבונסאי ים-תיכוני , היבוא המסודר שלנו מיפן וחשיפת הציבור הישראלי הרחב לעולם הבונסאי, תורמים לשגשוג אמנות מופלאה זאת גם בארצנו.
